הולינסקי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ-פ"ת

החלטה

בפניי בקשה לחתימה על פסיקתא, שהגיש המבקש.

ביום 16.4.13 נתתי פסק דין, ולפיו קבלתי את תביעת התובע במלואה, בסיומו קבעתי:

" אשר על כן הנני מקבל את תביעתו הכספית של התובע ומחייב את הנתבעת לשלם לו את סכום תביעתו בצירוף פי שלוש מההצמדה וריבית על פי החוק. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות המשפט וכן בסך של 50,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד".

ביום 30.4.13 הוגשה בקשה למתן פסיקתא מטעם ב"כ התובע אשר בה מפורטים הוצאות המשפט שעל הנתבעת לשלם אותן לתובע, ואשר עומדים על סך 79,746 ₪, בנוסף לסכום התביעה העומד על סך של 1,257,431 ₪ בגין תגמולי אובדן כושר עבודה מחודש מרץ 07 ועד ליום מתן פסק הדין. וכן שכ"ט עו"ד על סך של 50,000 ₪, וכי על הנתבעת לשלם לפוליסות את הפרמיות מחודש מרץ 2007 ועד ליום מתן פסק הדין. התובע צרף לבקשתו חוות דעת אקטוארית אשר מפרטת את כל הסכומים.

ביום 9.5.13 הנתבעת הגישה תגובה לבקשה למתן פסיקתא, ובה היא התנגדה לסכומים המפורטים בה, בטענה כי התובע מבקש בה סעד גדול יותר מאשר ביקש במסגרת כתב התביעה ובמסגרת סיכומי טענותיו, דבר שהינו חריג ובלתי אפשרי, ובשים לב לעובדה כי בקשר לסכום זה לא שולמה אגרה כדין.

בתגובתו של התובע מיום 12.5.13 צוין כי הוא ישלם את הפרשי האגרה לקופת בית המשפט באם יהיה צורך בכך. כמו כן ציין, כי חוות הדעת האקטוארית צורפה רק בשביל לחשב את הריבית המיוחדת אשר נפסקה ע"י בית המשפט.

אקדים ואומר כי לגבי ההוצאות אשר עומדים על סך 79,746 ₪, דין הבקשה להתקבל. הרשימה מפורטת, ובה מופיעים כל הוצאותיו של התובע בהליך זה. חוות דעת הוגשו, מומחים נחקרו, נפסק לעדים הוצאות, והתובע נשא בהוצאות אלה.

לגבי גובה סכום התביעה, בית המשפט קבל את תביעת התובע על מלואה, בכך למעשה יש לחייב את הנתבעת בכל הסכומים שהיה עליה לשלם אותם לתובע החל מיום 1.3.2007 ועד ליום מתן פסק הדין, בתוספת הצמדה וריבית מיוחדת כפי שנפסק בפסק הדין.

התובע מצרף חוות דעת אקטוארית מפרטת את כל הסכומים עם הרביות כפי שנפסק בפסק הדין, והיא מקובלת עליי ועדיפה על פני צילום המסך שצורף ע"י הנתבעת, מסמך אשר הודפס מתוכנית אינטרנט, ואינה מפורטת כלל וכלל. באשר לסכומים שמיום הגשת התביעה ועד למתן פסק הדין, המדובר בסכום אשר הינו מורכב מהסכום שנתבע בכתב התביעה, ואשר נובע ממנו, וכי כל העובדות באשר לסכום זה התבררו בפני בית משפט זה, ולטעמי הצדק הוא עם התובע באשר לדרישתו זו ואין מקום לדרוש תיקון כתב התביעה חודש בחודשו עד שבית המשפט "ישחרר" פסק דין אליו ממתינים הצדדים. (והשווה לע"א 69/98 מחאג'נה נ' מחאג'נה, (8.6.2005), רע"א 196/88 טומשבסקי נ' אופנהיימר, פ"ד מב' 372, 365 (4) (1988), ע"א 253/84 ספיר ואח' נ' ספיר, פ"ד מב' 14, 18 (3) (1988).

באשר להפרשי האגרה שלא שולמה, הנני מורה לתובע לשלם לקופת בית המשפט את הפרשי האגרה בהתאם. סכום זה יתווסף להוצאות המשפט. סכום זה ייזקף לחובתה של הנתבעת, והיא תשלמו לתובע במסגרת הוצאות המשפט עם תשלום סכום פסק הדין.

אבהיר עוד באשר למחלוקת בין הצדדים לגבי "תקופת העתיד", הרי כפי שנפסק בפסק הדין:

" אקדים ואומר כבר כעת כי אינני סבור שביכולתי להעניק סעד הצהרתי הצופה פני העתיד וכל הדיון בתיק זה מצטמצם לעילה הכספית בקשר לחיובים שגובשו. בקשר לעתיד על הצדדים להגיע להסדר מוסכם בעניין או שיהיה על התובע לחזור ולהגיש תביעה כנגד הנתבעת שכן המדובר בעילה מתחדשת" .

משמעותם של הדברים כי אני מקבל את התביעה עד ליום מתן פסק הדין, וכי העתיד מתחיל יום אחרי פסק הדין.

אי לכך, הנני מקבל את הפסיקתא של התובע, ומחייב את הנתבעת כדלקמן,

לשלם לתובע את הסך של 1,257,431 ₪, בנוסף לשכ"ט עו"ד על סך של 50,000 ₪.

באשר להוצאות המשפט, התובע ישלם את הפרשי האגרה לקופת בית המשפט, וימציא לנתבעת קבלה בהתאם.

סכום האגרה יתווסף להוצאות המשפט של התובע, אשר עומדים עד היום על סך 79,746 ₪.

לאור מהות הבקשה, אינני רואה מקום להטלת הוצאות על מי מהצדדים.

באם הסכומים לא ישולמו תוך 30 יום ויהיה צורך לפתוח תיק הוצל"פ בגינן, יגיש ב"כ התובע פסיקתא עדכנית לחתימת בית המשפט.